מאמרים – מהו שיח מאחה

מאת: דליה טאובר, המרכז הישראלי לגישות מאחות

שיח מאחה הוא שיח כנה ופתוח בין השותפים הישירים לכל התרחשות, המבוסס על הקשבה וכבוד הדדי. זהו סוג תקשורת המאפשר טיפוח, שימור ותיקון מערכות יחסים. עליו מושתתת הגישה המאחה בכלל, והצדק המאחה בפרט.
לצירוף "שיח מאחה" שני מוקדים: שיח ואיחוי.
איחוי – מדובר באיחוי מערכות יחסים, איחוי פגיעה שאדם, קהילה או גוף גרמו לאדם אחר, לקהילה אחרת או לגוף אחר. הפגיעה יכולה להיות מכל סוג שהוא, ובכל מידת חומרה. היא יכולה להיות מילולית, רגשית, פיזית, חברתית וכד'. בדרך כלל משולבים כמה סוגי פגיעה יחד, וקשה להפריד ביניהם.
התגובה הרווחת בחברה המערבית לפגיעה ולעבירה, היא ענישה. במילון אבן-שושן מוגדר עונש כ"קנס-כסף או שלילת-זכויות או גרימת כאב וצער למישהו על עברה שעבר", דהיינו – פגיעה כגמול על פגיעה. השיח המאחה מנסה לשבור את מעגל הפגיעה, מתוך אמונה שבמקום להוסיף פגיעה על פגיעה, יש טעם רב לנסות ולתקן.
כדי שאדם יוכל לתקן את מה שקילקל, עליו, בראש ובראשונה, להכיר בכך שהתנהגותו פגעה במישהו, וכי עצם הפגיעה מטילה עליו את האחריות לתקן, ובמידת הצורך – גם לפצות את הנפגעים. כדי לדעת מה יכול להוות תיקון, על הפוגע לעבור תהליך משמעותי של הבנה, הפנמה ולקיחת אחריות – תהליך המוביל להכרה ולתיקון. עליו לשמוע מהנפגע עצמו מהי משמעות הפגיעה עבורו, ואילו צרכים יצרה אצלו. עליו לשקול בינו לבין עצמו מה הביא אותו להתנהג באופן שפגע באחר, ומה עליו לעשות כדי להבטיח שהתנהגות פוגענית כזאת לא תישנה. לאחר שישתף הפוגע את הנפגע ואת הקהילה בתהליך ההבנה, החרטה והאמפתיה שעבר, ולאחר שייקח אחריות על מעשהו ויפעל לתיקון השלכותיו – יתקבל בחזרה לחיק קהילתו כמי שלקח אחריות, למד, תיקן ושינה את דרכיו.
שיח – נקודת המוצא של שיח מאחה היא התייחסות בו-זמנית לאדם – על חוזקותיו והיבטיו החיוביים, ולהתנהגות – על הגדרתה, השלכותיה ועל הצורך לשמר, לקדם או לתקן אותה. שיח המאפשר התייחסות בו-זמנית כזו מוכרח להיות אמפתי ופתוח. עליו להתנהל בסביבה בטוחה, מוגנת, אשר מצד אחד מציבה גבולות ברורים ומבהירה את תלונתה וציפיותיה, ומצד שני – היא מקבלת, מכילה ואינה שופטת או מבקרת. במרחב המשותף של הפוגע והנפגע מייצר השיח המאחה סביבה בטוחה, מאפשרת ומעודדת, בה יכול אדם לדון במעשה הפוגעני שביצע, להתחרט ולקחת אחריות – מבלי להרגיש מושפל, מבוזה ומתויג.
שיח מאחה הוא מפגש צרכים ואינטרסים. הוא אינו מחפש אשמים, ואינו עוסק בעובדות יבשות. זהו שיח בו אנשים משתפים ברגשותיהם, מספרים את סיפורם, משמיעים את קולם ומביעים את צרכיהם. שיח מאחה נותן לצד הפוגע הזדמנות להתמודד עם הידיעה וההבנה של התנהגותו ושל השלכותיה, ללמוד, להבין, ולשוב לחיק קהילתו כמי שלקח אחריות ותיקן. לצד הנפגע ניתנת הזדמנות להשמיע את קולו, לבטא את צרכיו, לקבל עליהם מענה, ולהמשיך בחייו. זהו בירור מתוך כבוד וחיפוש משותף של פתרונות ייחודיים ויצירתיים למצבי קונפליקט, המותאמים בדיוק למידותיהם של המשתתפים הספציפיים באירוע. הוא נוקט בשפה שאינה מאשימה ואינה מטיפה, אלא מבהירה, נותנת הזדמנות להבין, לקחת אחריות, לשנות ולתקן. זוהי שפה מקרבת, המציגה ברירות ומטילה על האדם את הבחירה ואת האחריות הנובעת ממנה; שפה שמציבה גבולות ברורים ומציעה תמיכה המאפשרת לעמוד בהם. שילוב גבולות ברורים עם קבלה והכלה של השותפים לשיח, מביא כל אחת ואחד לכלל הכרה בהשלכות בחירותיו והתנהגותו על הסביבה, ולחובה והזכות של כל אחד לקחת חלק פעיל בקביעת הנורמות המתקיימות בה ובאכיפתן.
שפה מאחה יוצרת אווירה המאפשרת לאנשים להביע את עצמם, לומר מה הם צריכים ומה הם מרגישים. לפיכך, גם במצבי קונפליקט ומשבר מאפשר השיח המאחה התמודדות בונה ומאחה בדרך מקרבת, המעודדת אנשים להיות מעורבים, לקחת אחריות על מעשיהם ולנקוט צעדים רצוניים לתיקון ואיחוי.
ככל צורת שיח, גם השיח המאחה מבוסס על נורמות חברתיות, והוא בר-למידה. כשאנו מתרגלים לייחס חשיבות לצרכיו ולרגשותיו של הזולת, כשאנו מתרגלים לחשוב על מצבים והתנהגויות במונחים של תוצאות והשלכות, וכשאנו מסגלים לעצמנו את ההרגל לשתף את הזולת ולהסביר לו מראש מה נחוץ לנו ומה קורה לנו – במקום לתקוף ולהאשים אותו, הרי שאנו מנהלים שיח מאחה.
שיח מאחה לא נוצר רק לפתרון סכסוכים ובעיות. הוא יכול לשמש גם לעצם יצירת שינוי הנורמה, כשהוא נובע מתוך עניין בזולת, פתיחות ונכונות להקשיב ולהתייחס לאחר באופן לא שיפוטי.
שיח מאחה מייצר משמעות עבור השותפים בו, ובונה תחושת שייכות וערך. לאנשים שמרגישים שייכות וערך אין אינטרס לחבל בחברה אליה הם שייכים והיא מקבלת אותם. אין להם אינטרס לפגוע בה, ואם פגעו – יש להם אינטרס מובהק לתקן ולהתקבל אליה בחזרה, לא להידחות מתוכה החוצה. הוא מטפח סביבה אמפתית ומצמיחה, משדר ויוצר אכפתיות, מבסס מערכות יחסים בתוך הקהילה, בונה תחושת שייכות וקהילתיות ומעודד לקיחת אחריות של כל חברי הקהילה על המתרחש בקרבה.
שיח מאחה מייצר מודעות לרגשות המעוררים אותנו לפעולה, מודעות להשלכות ההתנהגות הנובעת מאותם רגשות והזדמנות לבחור מחדש ובאופן מודע תגובות שונות לאותם רגשות. ביטוי רגשות יוצר מערכות יחסים בין אישיות מקרבות, המבוססות על אכפתיות, שיתוף, כנות, אמון והערכה. הלגיטימציה לביטוי רגשות נוצרת באמצעות שימוש שוטף וקבוע בשאלות רגשיות, בהיגדים רגשיים, במעגלים ובהיוועדויות.

מה נותן השיח המאחה?

• · יוצר סביבה בטוחה יותר, אכפתית יותר ויעילה יותר.
• · מפתח מחויבות גדולה יותר מצד כולם להקשיב זה לזה.
• · מטפח יחסים של כבוד הדדי.
• · מפחית תוקפנות, בריונות וסכסוכים בין-אישיים.
• · מגביר את מודעותם של כל המשתתפים לצורך שלהם ושל זולתם להשתייך לקהילה.
• · מעודד פוגעים לקחת אחריות על התנהגותם ועל השלכותיה.
• · מדגיש את התגובות להתנהגות בלתי הולמת תוך קירוב חברי הקהילה, ומניעת התרחקותם.
• · מגביר את האמונה בקרב חברי הקהילה כי דעתם נשמעת, עמדתם בעלת משמעות וכי יש ביכולתם להשפיע על קהילתם ועל סביבתם.
• · נותן לחברי הקהילה הזדמנויות רבות לבחור ולקחת אחריות על בחירותיהם.
• · מעלה את המוראל והדימוי העצמי של כל השותפים להתהליך.